דף הבית / חמסות / חמסות: חמשת מאמני הכדורגל הטובים ביותר בעולם

חמסות: חמשת מאמני הכדורגל הטובים ביותר בעולם

אחרי שצוות אתר הספורט השחקן ה-12 בחר את חמשת שוערי הכדורגל הטובים ביותר בעולם, הוחלט באתר לפתוח פינה חדשה ומיוחדת, שתקרא "חמסות". במסגרת הפינה צוות אתר הספורט השחקן ה12 ימשיך לבחור את הספורטאים והמאמנים הגדולים ביותר בתחומם. החמסה השנייה של אתר הספורט השחקן ה-12 בוחרת את חמשת מאמני הכדורגל הטובים ביותר בעולם. כמו בחמסה הקודמת – גם הפעם התווסף המאמן השישי שנבחר על ידי גולשי האתר וצוות הכותבים.

מאת: צוות אתר הספורט השחקן ה-12

 

אלכס פרגוסון באתר הספורט השחקן ה12

סר אלכס פרגוסון – אין מאמנים כאלה. התמונה מויקיפדיה (במקור מ-flickr), היוצר: Austin Osuide.

אלכס פרגוסון – מסירים את הכובע בפני הסר

מאת: רונן מרטין

יכול להיות שסיפורו של סר אלכס פרגוסון לא היה נכתב מעולם. אלכס הגיע למנצ'סטר יונייטד מאברדין הסקוטית, בשנת 1986 ולא היה רחוק מפיטורים כמה שנים לאחר מכן. אם ידם של ראשי היונייטד הייתה יותר קלה על ההדק, הוא היה הולך הביתה עוד לפני הקמת הפרמייר ליג בשנת 1993. כל השאר כאמור, היסטוריה…

למעט גי רו, הצרפתי של אוקזר, אין לתופעת פרגוסון אח ורע בעולם. אבל אוקזר היא לא מנצ'סטר יונייטד, ולכן אין ספק שפרגי הוא המנג'ר הגדול ביותר בתולדות משחק הכדורגל.

כשקיבל אלכס פרגוסון את המושכות, למנצ'סטר יונייטד היו 7 אליפויות בלבד (כשהאחרונה משנת 67, תקופת מאט באזבי). מרחק שנות אור מ-18 האליפויות של היריבה השנואה ליברפול. מי האמין אז שבשנת 2011, היונייטד יעברו את החבר'ה ממרסיסייד (שלא התקדמו בכתר אחד מאז) עם 12 אליפויות ב-19 שנה, מדהים!

"עוד יום בהיסטוריה הארוכה של מנצ'סטר יונייטד" – משפט אלמותי שתבע אלכס פרגוסון לאחר התבוסה 0-5 מול ניוקאסל בסנט ג'יימס פארק באמצע שנות ה-90. אמר ובהחלט ידע על מה הוא מדבר.

בכל כך הרבה שנים, כל כך הרבה משחקים, אתה חווה גם תבוסות ומפלות. אך לאורך זמן, המצוינות הייתה תמיד נר לרגליו, ועל אף האורגיה שמתקיימת סביב ברצלונה של השנים האחרונות, מנצ'סטר יונייטד הוא כנראה המועדון המוצלח ביותר בשני העשורים שחלפו.

'השכנים הרעשניים מעבר לכביש' הוא הכינוי שהצמיד פרגי למנצ'סטר סיטי לאורך השנים. היום, בעיקר אחרי ההשפלה 6-1 באצטדיון האולד טראפורד, השפלה שתשאיר אצלו כתם לעד, גם הוא יודע שיש שכנה חדשה ויפהפייה מעבר לכביש. שכנה שתהווה אתגר עצום עבורו בשנה ה-26 שלו כמנג'ר היונייטד.

ארון התארים של אלכס פרגוסון כמאמן כדורגל מפוצץ. עוד כשאימן פרגי בסקוטלנד, הוא הצליח לזכות עם אברדין בשלוש אליפויות, ארבעה גביעים, גביע אירופה למחזיקות גביע (ז"ל) ובסופר קאפ האירופי.

במנצ'סטר יונייטד פרגוסון זכה במרבית תאריו, ואם נצטרך לתת את כל הרשימה, היא תהיה ארוכה למכביר. ובכל זאת, התארים המשמעותיים של אלכס פרגוסון בצפון אנגליה (פרט ל-12 האליפויות) היו: שתי זכיות בליגת האלופות, חמש זכיות בגביע האנגלי, ארבע זכיות בגביע הליגה ועוד ועוד.

לא נותר לנו אלא לחכות לקרב הגדול באצטדיון הסיטי אוף מנצ'סטר בחודש מרץ. משחק שלו אלכס פרגוסון מצפה בכיליון עיניים כבר מחודש אוקטובר. ובינתיים, לפחות עד שיוכח אחרת – אלכס פרגוסון הוא המאמן הטוב והיציב ביותר בעולם.

 

ז'וזה מוריניו באתר הספורט השחקן ה-12

ז'וזה מוריניו – מאמן ענק ומיוחד. התמונה מויקיפדיה (במקור מהאתר soccer.ru), היוצר: Новикова Юлия.

ז'וזה מוריניו – מיוחד עם קבלות

מאת: טום דננברג

גילוי נאות: אינני אוהד את אף אחת מהגדולות בליגה הספרדית – לא את ברצלונה ולא את ריאל מדריד. ולכן, קיבלתי את המשימה לכתוב על ז'וזה מוריניו ברגשות לא פשוטים. אבל אם בכל זאת אני כותב עליו, כנראה שהוא באמת המאמן השני בטיבו בעולם, ולמרות חוסר חיבתי אליו ואל הקבוצה שלו, אני יודע שהפרגון מגיע לו בזכות.

ז'וזה מוריניו נולד בפורטוגל, ולמרות ניסיונותיו לשחק כדורגל, הוא לא הצליח לבלוט יותר מדי. את תחילת דרכו בקריירת האימון עשה מוריניו כעוזר מאמן במספר קבוצות, ביניהן: פורטו וברצלונה של לואיס ואן חאל.

הפעם הראשונה שמוריניו אימן קבוצה כמאמן ראשי הייתה בעונת 2000/1, כאשר החליף את יופ היינקס שהתפטר מאימון בנפיקה ליסבון. כבר אחרי תשעה משחקים כמאמן ראשי התגלתה לראשונה חוצפתו של ז'וזה מוריניו. המאמן דרש את הארכת חוזהו לעונה הבאה, ומיד פוטר על ידי יו"ר הקבוצה.

את שמו מחוץ לליגה בפורטוגל החל לקנות ז'וזה מוריניו בעקבות ההצלחה שרשם עם פורטו. בעונתו המלאה הראשונה בקבוצה הצליח להשלים המאמן זכייה בטרבל (אליפות, גביע וגביע אופ"א).

אך ההצלחה הגדולה ממש הגיעה רק בעונה שלאחר מכן, כאשר אף אחד לא האמין שמוריניו יצליח לשחזר את הישגיו. המיוחד רשם זכייה נוספת באליפות פורטוגל, אך בעיקר הדהים את אירופה עם זכייה מרשימה בליגת האלופות, כאשר פורטו הפסידה באותה עונה רק פעם אחת לריאל מדריד בשלב הראשון.

מאז הפך ז'וזה מוריניו לשם החם בעולם הכדורגל העולמי. יחד עם סגנונו המוחצן והשחצני, הוא הפך לאחד המאמנים הצבעוניים ביותר ביבשת. לא סתם נאמר על ז'וזה מוריניו שהוא שחצן, אפילו את הכינוי שדבק בו – "המיוחד", הוא נתן לעצמו כאשר חתם בצ'לסי של רומן אברמוביץ', אז אמר "אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל אני אלוף אירופה ואני חושב שאני מיוחד". רבות דובר על יהירותו ושחצנותו, אך אין מה לעשות – את התשובות לכולם בסופו של דבר מוריניו מספק על כר הדשא.

בצ'לסי רשם מוריניו שתי אליפויות רצופות, אך לא הצליח לזכות בליגת האלופות הנחשקת, ובסופו של דבר עזב את המועדון והשאיר אותו למיודענו, אברהם גרנט. גם עם אינטר זכה ז'וזה מוריניו בשתי אליפויות רצופות, ובעונתו השנייה זכה גם בליגת האלופות והשלים טרבל היסטורי לאינטר ובכלל לקבוצה איטלקית.

מעברו של המיוחד לריאל מדריד היה מתוקשר, אולי אפילו באופן קיצוני. הציפיות ממנו היו גבוהות במיוחד – לשבור את ההגמוניה של פפ גאוורדיולה וברצלונה בכדורגל הספרדי והאירופאי. ההחלטה בריאל להחתימו התקבלה (כך לפחות מספרת האגדה) בעקבות ניצחונו של מוריניו על ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות.

ז'וזה מוריניו הצליח בכל מקום אליו הגיע והשאיר את חותמו בכל ליגה בה אימן, חוץ מאשר בריאל מדריד – שם התהליך שלו בעיצומו. ועדיין, ז'וזה מוריניו רק במקום השני, כאשר אלכס פרגוסון מעליו. אולי העונה, אם יצליח לקחת את האליפות מברצלונה, וגם יזכה בליגת האלופות, הוא יעשה עוד צעד בדרך לעבור את הסר ממנצ'סטר ולהפוך למאמן הטוב בעולם.

 

קרלו אנצ'לוטי באתר הספורט השחקן ה-12

קרלו אנצ'לוטי – מאמן עם קבלות. התמונה מויקיפדיה (במקור מהאתר: soccer.ru), היוצר: Новикова Юлия.

קרלו אנצ'לוטי – גאון רגיל

מאת: עדי גל

אילו הייתם בעלים של קבוצת כדורגל והייתם רוצים לראות את קבוצתכם אוספת תארים ומצליחה בליגת האלופות, כסף לא מהווה בעיה בשבילכם, איזה מאמן הייתם מביאים? הבעלים הקטארי של פריז סן ז'רמן בחר בקרלו אנצ'לוטי. גם רומן אברמוביץ' מצ'לסי, כמה שנים לפניו, עשה את אותה בחירה.

לפני שהפך למאמן טוב, היה קרלו אנצ'לוטי שחקן טוב. קשר אחורי שהחל את דרכו בפארמה, זכה עם רומא ומילאן בתארים רבים, ששיאם ב-1989 ו-1990 בהן זכתה מילאן בליגת האלופות, הסופר-קאפ האירופי והגביע הביניבשתי. שיחק בנבחרת איטליה, זכור לרבים מאיטליה 90 בזכות השיר "ואלה שמות" של עלי מוהר ואריק איינשטיין.

לאחר שפרש, היה עוזר מאמן הנבחרת, אימן ברג'ינה, פארמה ויובנטוס וב-2001 הגיע למילאן. במהלך שמונה שנותיו במועדון הוא אמנם זכה רק באליפות אחת, אך את התהילה הגדולה קצר בליגת האלופות.

ב-2003 קרלו אנצ'לוטי יצר כימיה פנומנאלית עם סגל שחקנים לא נוצץ במיוחד. שני סקוררים מדופלמים בדמות אינזאגי ושבצ'נקו, לצד קישור דינמי ויצירתי – פירלו, גאטוסו, סיידורף ורוי קוסטה והגנה אדירה עם נסטה ופאולו מלדיני, הספיקו בשביל זכייה בגביע אירופה.

שערים בצרורות לא היו שם (שער אחד בלבד בשלושת המשחקים האחרונים בליגת האלופות), אבל זה עבד. בחצי הגמר מול אינטר שער בודד של שבצ'נקו שלח את מילאן לגמר כל איטלקי מול יובנטוס, שזכתה באליפות.

120 דקות נטולות שערים ומלאות שעמום הסתיימו בדו-קרב פנדלים מסקרן. אנצ'לוטי היה לראשון שזוכה בליגת האלופות כשחקן ומאמן באותה קבוצה (גווארדיולה עשה זאת אחריו, מיגל מוניוס, ג'ובאני טרפטוני, יוהאן קרויף ופרנק רייקארד עשו זאת עם קבוצות שונות).

ב-2005 שוב הגיעה מילאן לגמר ליגת האלופות והייתה שותפה לגמר הטוב ביותר בתולדות המפעל. רבים זוכרים רק את הקאמבק הנפלא של ליברפול בדרך לזכייה בפנדלים, אך המחצית הראשונה הייתה כל כולה של הרוסונרי שעלו ליתרון 0-3, אולי המחצית הטובה ביותר שסיפקה קבוצה כלשהי באירופה. ב-2007 הגיעה הנקמה, שוב גמר ליגת האלופות, שוב ליברפול, הפעם האיטלקים חגגו עם 1-2.

קרלו אנצ'לוטי האמין בתחילת דרכו באסכולה ההגנתית. בקבוצתו הגדולה הראשונה, פארמה, הוא לא מצא מקום לפליימייקר מסוגו של ג'אנפרנקו זולה, כפה עליו את תפקיד הקשר הימני, הסתכסך איתו וזרק אותו לצ'לסי.

פארמה סיימה את העונה ההיא כשהיא כמעט לוקחת אליפות, אבל כבשה 41 שערים בלבד ב-34 משחקים. מילאן שלו הפכה להתקפית יותר ויותר ככל שעברו השנים, והוא בנה אותה סביב קאקה, כאשר הברזילאי מקבל חופש פעולה שזולה חלם עליו.

אחרי שמיצה את עצמו במילאן הגיע המאמן האיטלקי לצ'לסי. מצד אחד מאמן שנראה כאילו יש לו רק טריק אחד בשרוול, מצד שני קבוצה מזדקנת שנראית מעבר לשיא. לשני הצדדים היה המון מה להוכיח ושניהם הוכיחו בענק.

אנצ'לוטי הראה שהוא מסוגל להחיות קבוצה עם לא מעט חומרי נפץ פוטנציאליים. הוא התגבר על הפציעות הרגילות, על פרשת ג'ון טרי ועל הדחה מוקדמת מליגת האלופות כדי להוביל את צ'לסי לדאבל נפלא תוך כדי שבירת שיא פרמייר ליג עם 103 שערי זכות, הצגות גדולות והכדורגל המהנה ביותר שהבלוז שיחקו בשנים האחרונות.

לזכותו של קרלו אנצ'לוטי עומדות גם היכולות הדיפלומטיות שלו. שמונה שנים שרד במילאן כשלפניו פיטר ברלוסקוני שבעה מאמנים בחמש עונות. בצ'לסי זה לא עזר לו ואחרי העונה השנייה, בה לא זכה באף תואר, הצטרף לרשימה המכובדת של המאמנים שפיטר אברמוביץ' לצד ראניירי, מוריניו, גרנט וסקולארי.

כאמור, בדצמבר מונה אנצ'לוטי למאמן פריז סן ז'רמן ומעניין יהיה לראות אם יצליח לזכות איתם באליפות ולשים אותם על המפה האירופית בשנה הבאה. עד כה העונה, זה הולך לא בכלל לא רע.

 

פפ גווארדיולה באתר הספורט השחקן ה-12

פפ גווארדיולה עדיין צריך להוכיח את עצמו בקבוצות וליגות נוספות. התמונה מויקיפדיה (במקור מהאתר: soccer.ru), היוצר: Якушкин Иван.

פפ גווארדיולה – קרמה קטלוניה

מאת: מאיר אילן

ברגע שגזר עלי עורך האתר, לכתוב על ז'וזפ גוארדיולה ב"חמסת המאמנים", נזכרתי באנקדוטה מעניינת הקשורה דווקא לליגת העל שלנו.

בעונת 2007/8 בית"ר ירושלים זכתה בדאבל. הייתה זו עונת הכסף הגדול של ארקדי גאידמק והפערים משאר הליגה היו עצומים. כתוצאה מכך, בתחילת העונה שאחריה, היו תקוות רבות בירושלים לשמוע את המנון ליגת האלופות בטדי ולהראות גם לעולם מה יש למנורה בצהוב-שחור, להציע.

בית"ר ירושלים קיבלה במוקדמות את ויסלה קראקוב, ניצחה אותה בארץ 1-2 ויצאה לגומלין בקראקוב, בידיעה שאחרי הסיבוב הזה מחכה ברצלונה, שסיימה את העונה הקודמת בספרד במקום השלישי המוביל רק למוקדמות ליגת האלופות.

אני זוכר שקראתי בפורום כלשהו של אוהדי בית"ר ירושלים את דבריו של אחד האוהדים שפרס את תכניתו איך לעבור את ברצלונה הגדולה, בדרך לליגת האלופות הנכספת.

עיקרי דבריו היו כך: ברצלונה קרועה ושסועה. ממש עכשיו הם פיטרו את רייקארד והביאו מהנוער מאמן חסר ניסיון בשם ז'וזפ גוארדיולה. זו כבר לא ברצלונה המפחידה של רונאלדיניו.

אותו אוהד הציע (אחרי הניצחון בפולין על ויסלה, כמובן) לתלות בטדי שלטי ענק בספרדית, שיזכירו לפפ הטירון את פרשיות הסמים בהן נחשד בסוף הקריירה כשחקן באיטליה (מהן נוקה בסופו של דבר). הוא האמין שזה יוריד לקטאלונים את הביטחון ויאפשר ליצחקי וברוכיאן לעשות לפויול ומארקס את מה שעשו להגנה של מכבי פתח תקווה.

איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. בית"ר נדרסה בקראקוב 5-0 ובכלל לא פגשה את הספרדים. ברצלונה של פפ גווארדיולה עברה בקלות את קראקוב ומשם לא עצרה עד לזכייה בליגת האלופות, אליפות ספרד, גביע המלך, הסופר קאפ הספרדי והאירופאי וגביע העולם לקבוצות.

בסוף אותה עונה גווארדיולה לא רק הפסיק להיות אנדרדוג, אלא הוא הפך באחת למאמן מהטובים בעולם ונחשב בעיני רבים לממציאה מחדש של שיטת הנעת הכדור של קרויף. הוא גרם לקבוצות הטובות בעולם לשחק מולו עם פחד מהול בכבוד וקטף תארים למכביר.

ז'וזפ גוארדיולה החזיר את הכתר בספרד לברצלונה בצורה טוטאלית. הוא מעולם לא הפסיד לריאל מדריד בתשעים דקות בשום מסגרת ורשם כמה מהתוצאות המדהימות בתולדות משחקי הקלאסיקו. רק לסבר את האוזן, מאזן השערים בין ברצלונה של גווארדיולה לריאל מדריד בליגה בשלוש וחצי השנים האחרונות עומד על 4-20!

פפ גווארדיולה הוא מאמן שמאמין בגידול שחקנים כמו דת. מסתובבת שמועה עקשנית שלגווארדיולה יש כלל: כל שחקן שמצטיין בקבוצת המילואים עולה אוטומטית להתאמן עם הבוגרים במשך שבוע וגם נכלל בסגל הבוגרת למשחק הקרוב. ככה גילה עולם הכדורגל את פדרו, בויאן, ג'פרן, תיאגו ועוד רבים.

שחקנים ששיחקו תחת פפ גווארדיולה נתנו זינוק אדיר ביכולת. פיקה הפך אולי לבלם הטוב בעולם אחרי שאצל פרגוסון הוא ישב על הספסל. צ'אבי נחשב היום לדעת רבים לקשר הטוב בעולם, אצל רייקארד הוא היה סתם עוד אחד. ליאונל מסי נותן אצלו יכולת היסטורית שלא רק שהוא לא נתן קודם, הוא עד היום לא נותן אותה בנבחרת. והדוגמאות עוד רבות.

יש לציין שתי עובדות שלא משחקות לטובתו של הקוסם: הראשונה היא שכל היכולות שלו הוכחו רק בדור אחד של ברצלונה, בשונה ממאמנים כמו מוריניו ואנצ'לוטי, שהוכיחו הצלחה בכמה מקומות. השנייה היא החריקה המסוימת במחץ שקבוצתו מציגה העונה, מה שכנראה יעלה לה באליפות שתלך למדריד.

אבל אם הפחד הגדול ביותר של הנהלת ברצלונה היום, הוא לא הפרש הנקודות מריאל מדריד, אלא החשש שפפ גווארדיולה לא יחתום על עוד חוזה, כנראה שלפחות להם ברור את מי צריך להחתים, כדי להמשיך את ההצגה בקאמפ נואו.

 

יורגן קלופ באתר הספורט השחקן ה-12

יורגן קלופ – גאון עם משקפיים. התמונה מויקיפדיה, היוצר: Christopher Neundorf.

יורגן קלופ – בדרך אל הטופ

מאת: נוה לוי

הנחת יסוד מספר אחת: אנשים עם משקפיים תמיד יראו לכם חכמים יותר.

הנחת יסוד מספר שתיים: מאמני כדורגל עם משקפיים תמיד יראו לכם מאמנים חכמים יותר, ומקדימים את זמנם.

הנחת יסוד מספר שלוש: המנג'ר של בורוסיה דורטמונד – יורגן קלופ, הוא מאמן חכם, מקדים את זמנו, ומתכתב עם העתיד.

המשקפיים שמונחות על חוטמו של יורגן קלופ, הם המשקפיים שכל חובבי הכדורגל בעולם ישמחו לראות דרכן את עתיד הקבוצה שלהם: צעירה, תוססת, עם הגנת ברזל, ובלי הגבלה לשחקנים יצירתיים. אפשר לקרוא לזה 1-5-4, אפשר לקרוא לזה 1-3-2-4. מה שבטוח, השיטה עובדת.

בגיל 44, יורגן קלופ נתן לתושבי דורטמונד והסביבה אפשרות לחיות את הפנטזיות של שנות ה-90 העליזות. תואר האליפות חזר לצד הצהוב של חבל הרוהר בגרמניה, וחזר לשם בנוק אאוט מרשים – פור של שבע נקודות על באייר לברקוזן השנייה.

את שכר הלימוד שלו קלופ שילם העונה בליגת האלופות, אבל הריצה הנהדרת של בורוסיה דורטמונד בליגה, בתוספת בניית סגל צעיר ואקדמיית נוער שלא מפסיקה לנפק כישרונות, מהווה עבורו חותמת לעתיד ורוד.

יורגן קלופ התחיל את הרומן שלו עם המשחק כחלוץ בליגות הנמוכות, בקבוצה אלמונית בשם ארגנזינגן ב-1986. השיפור שלו כשחקן היה מינורי לחלוטין, עד אשר נחת במיינץ מליגת המשנה – נחיתה שנמשכה 11 עונות רצופות. במהלך התקופה הלא מבוטלת הזו, הוסט קלופ בעונת 95 להגנה, וקיבל פרספקטיבה נוספת על המשחק.

ב-2001 פרש יורגן קלופ ממשחק פעיל ועבר לספסל. כמאמן, הוביל את מיינץ לשנים היפות ביותר של המועדון. בעונת 2004/05 הוא העפיל עם הקבוצה כנגד כל הסיכויים לליגה הבכירה – בפעם הראשונה בתולדותיה. יורגן קלופ גם הספיק לשחק עם מיינץ בגביע אופ"א.

למרות שהקבוצה נשרה תחת שרביטו חזרה לליגת המשנה, המשיך קלופ לקבל את הקרדיט על הנאמנות ומגמת השיפור ולא פוטר. לאחר שהחליט להחזיר ביוזמתו את המפתחות, עבר לקדנציה קצרה בטלוויזיה הגרמנית כפרשן, ומשם נחת בזיגנאל אידונה פארק בדורטומונד.

כבר מהעונה הראשונה, העמיד יורגן קלופ את המועדון בצמרת, וטיפס אט אט עד לזכייה באליפות אשתקד – ולמעמד של אחד המנג'רים המוכשרים ביבשת. העיתונות באירופה כבר מסמנת אותו כיורש פוטנציאלי למוריניו בריאל מדריד או לקני דלגליש בליברפול. אם הקבוצה שלו תמשיך להציג משחק קבוצתי, יצירתי ונטול אגו כמו עד היום, סביר שהפוטנציאל הזה יתממש ויורגן קלופ יגיע לאחד המועדונים הגדולים ביבשת.

 

 

ארסן ונגר באתר הספורט השחקן ה-12

ארסן ונגר הוא הרבה יותר מסתם מאמן. התמונה מויקיפדיה (במקור מ-flickr), היוצר: Wonker.

ארסן ונגר – יותר ממאמן

מאת: מאיר אילן

אי אפשר לדרג את ארסן ונגר כאחד מחמשת המאמנים הטובים ביותר בעולם (ובכל זאת הוא נבחר למקום השישי על ידי הגולשים וצוות האתר שלנו), כשהוא לא לוקח שום תואר כבר שבע שנים, כאשר את חלק מהתארים הוא מאבד בשלומיאליות טיפוסית ואת חלקם האחר בהעדר יכולת להתמודד. זו הסיבה המרכזית בגללה הוא לא הופיע בחמסת המאמנים שלנו.

אבל השאלה שצריכה להטריד כל אוהד ספורט היא: איך לעזאזל מועדון ענק כמו ארסנל משאיר את הצרפתי הלוזר על הקווים? בכל העולם מאמנים מתעופפים כמו זבובים, הנהלות כורתות ראשי מאמנים על ימין ועל שמאל אחרי כישלון של חצי עונה (צ'לסי, ריאל מדריד ומכבי ת"א) או עונה (שאר העולם). כמעט בכל צמרת הכדורגל העולמי, הראשון לשלם את מחיר הכישלון הוא המאמן, איך אצל התותחנים נדמה שמעמדו חסין בפני כל תוצאה או יכולת?

התשובה לזה תסביר לנו גם למה ארסן ונגר יותר מראוי להיכנס לטופ המאמנים העולמי. הכלל הוא פשוט: שוער אמור למנוע מהכדור לחדור לשער, בלם תפקידו לבלום מצבי הבקעה, חלוץ תפקידו להבקיע. תפקיד המאמן ברוב העולם הוא לנהל הכל נכון ולדאוג שהתארים יבואו. רוב העולם, אמרנו, לא אצל התותחנים, תפקידו של ארסן ונגר הוא לגמרי אחר והרבה יותר מורכב ומסובך.
בפברואר 2004, ארסנל הייתה בחובות גדולים ומאזנה היה שלילי כמו רוב הקבוצות בעולם. היו למועדון אז שתי מטרות: רצון לעבור לאצטדיון מפואר יותר מהייבורי, וכן להפוך את הקבוצה לרווחית. העלויות של אצטדיון חדש עמדו סביב 500 מיליון ליש"ט, מה שהכביד מאוד על המטרה השנייה.

הנהלת הקבוצה פנתה לארסן ונגר בדרישה לנהל את מועדון הכדורגל של ארסנל, כך שיכסה את העלויות של בניית אצטדיון האמירויות, תוך מקסימום רווח כספי על מנת לגרום למועדון להפוך למועדון ריווחי.

בשביל זה, התותחנים היו מוכרחים להגיע כל שנה לשלב מתקדם ככל האפשר בליגת האלופות – טורניר שמכניס הרבה כסף; הם הגיעו ועוד איך. בתשע השנים שחלפו מאז, התותחנים הגיעו תמיד לשלב הנוק-אאוט של ליגת האלופות, כשחמש פעמים מתוכם הם התמודדו גם ברבע הגמר ומעבר לכך.

הם היו צריכים לשחק מספיק אטרקטיבי על מנת לגרום לאוהדים להמשיך למלא את היציעים, כדי למקסם את מכירת הכרטיסים למרות היעדר התארים; הם עושים את זה ביג טיים. תמיד כשהתינוקות של ונגר נותנים קצת שואו טיים, ניתן לשמוע את הקהל ביציעי האמירויות שר בציניות את "בורינג בורינג ארסנל", שיר שבשנות התשעים אויבותיה המרות ביותר היו שרות, שיר שמשמעותו "ארסנל המשעממת"…

הם היו מוכרחים לנהל מדיניות רכש מיוחדת כדי למצוא את השחקנים שלא יעלו ביוקר, אך יתנו תפוקה שגם תחזיק את המועדון בטופ וגם תעלה את ערכם כהוגן, מה שעשוי להביא למכירה עתידית שתכניס למועדון עוד מזומנים; פברגאס, נאסרי, אשלי קול, חלב, אדבאיור, הנרי, לסאנה דיארה, ואן פרסי ועוד, הם הוכחות קלאסיות להצלחה של הצרפתי חמור הסבר, גם בגזרה הזו.

לפי קצב הצמיחה של ארסנל עד כה, החל מהעונה הנוכחית היא כנראה תתחיל להציג רווחים (בשנה שעברה הם עלו ממינוס 300 מיליון למינוס 120, כך שהשנה הם צריכים להגיע לפלוס 60 מיליון, אבל כדי להיות בטוחים נאלץ לחכות לדוחות החדשים), מראה נדיר בגזרת מועדוני הכדורגל הגדולים בעולם. הכל תודות למאמן גדול אחד, ארסן ונגר.

אבל בכל זאת, מה עם קצת תארים? אז זהו שפיפ"א מכניסה החל מהעונה הזו בשלבים את הפייר פליי הפיננסי, שאומר שקבוצה שלא מציגה רווחים לא תוכל לשחק במסגרות אירופאיות.

כשריאל מדריד וברצלונה תלויות בבנקים, מנצ'סטר יונייטד והמילאנזיות שקועות בחובות וסיטי וצ'לסי תלויות באוליגרכים, המתחרות היחידות של ארסנל באירופה יהיו אייאקס וליון. אנו מאמינים שבסיטואציה כזו, ארסן ונגר יבוא סוף סוף על שכרו וייקח גם תואר, התואר היוקרתי ביותר אותו ונגר מעולם לא הניף – גביע האלופות.

 

אז מי לדעתכם מאמן הכדורגל הטוב ביותר בעולם? איזה מאמן חסר לכם ברשימה שלנו, ולמה? שתפו את צוות אתר הספורט השחקן ה-12 והשאירו את תגובתכם.

 

לטורים נוספים בקטגוריית כדורגל אירופאי – לחצו כאן

לטור על הדברים שאליהם לא התגעגענו בליגת האלופות – לחצו כאן

לטור על נפילתה של האימפריה, גלאזגו ריינג'רס – לחצו כאן

לטור על חמשת שוערי הכדורגל הטובים ביותר בעולם – לחצו כאן

 

אתר הספורט השחקן ה-12 בפייסבוק

 

תגובות

  1. מאת ניר בן אהרון:

    רנדאפ!

  2. מאת טל:

    חוס הידנק כמובן

  3. בהחלט חשבנו על חוס הידינק, אבל קשה להתעלם מהכישלון האחרון שלו בנבחרת טורקיה…

  4. מאת מאיר:

    ונגר!!!!

  5. מאת מישהו:

    יואקים לאב הוא אחד משלושת המאמנים הטובים ביותר אחרי פרגוסון ומוריניו.. כשרואים את הדרך של נבחרת גרמניה זה מעורר השראה היא נראית יותר טוב בהרבה מכל נבחרת בעולם, כן גם מספרד.. הוא בנה את הנבחרת הכי טובה למרות שלפני הטורניר אף אחד לא ספר את הגרמנים..

  6. מאת מאמן:

    לאחר קריאה מרובה (בכל זאת נכתב כאן הרבה) אני חייב להגיד שמאמנת אישית תוכל איכשהו לפתור להם את כל הבעיות, יש להם בעיית אגו מטורפת ואיכשהו יוצא שהם מעל לבעלים.

  7. מאת שלמה:

    הידינק, יואכים לב, ונגר, קאפלו

    כל אלה שמות של מאמנים שראויים להיות ברשימה הזאת הרבה יותר מאשר פפ גווארדיולה שגם אני בתור מאמן ברצלונה לוקח 16 תארים.